Search Results

איך להתמודד עם הבכי של אביגיל? זה קורה ברגעים הכי לא מתוזמנים. אתה עומד בתור בסופר, ממהר לצאת מהבית, או פשוט מנסה להכין ארוחת ערב – ואז היא בוכה. אביגיל, בת ה-3.5 שלך, עומדת שם, עם הדמעות בעיניים והפנים האדומות, ואתה... אתה פשוט רוצה שזה ייפסק. הרגעים האלה מתסכלים, אין ספק. אתה רוצה להגיד לה, "בכי לא יעזור, חמודה. צריך לדבר, להסביר, לפתור." אולי אפילו לרגע אתה חושב לעצמך, "אני צריך ללמד אותה שיעור לחיים. העולם לא יעצור בשבילה." אבל רגע אחרי, מגיעה המחשבה השנייה. הקול האחר בתוכך אומר: "אולי היא לא באמת צריכה ללמוד להפסיק לבכות. אולי היא פשוט צריכה לדעת שאני כאן בשבילה." ואז אני מסתכל על עצמי. אני חושב, "ללמד את אביגיל לא לבכות – זה באמת הפתרון?  הרי בכי זה חלק מהחיים. זה כלי שיש לנו כבני אדם, דרך לפרוק, לשחרר, להתמודד. למה שאנסה לקחת לה את זה? אני לא רוצה שהיא תפחד מבכי. אני לא רוצה שהיא תרגיש שזה משהו שצריך להימנע ממנו. להפך, אני רוצה שהיא תדע להשתמש בו – כשהיא באמת צריכה" ובאותו רגע, אני מבין. הבכי של אביגיל הוא לא בעיה שצריך לתקן. הוא סימן שהיא מרגישה בנוח להיות עצמה. שהיא סומכת עליי. שאני המקום הבטוח שלה. ואם היא בוכה? היא יודעת שהיא יכולה לקבל חיבוק.כי יותר מכל, אני רוצה שהיא תדע: כשקשה לך, אני כאן. תמיד. בכי הוא שפה. אצל ילדים בגיל הזה, בכי הוא לא רק הבעת תסכול. הוא הדרך שלהם להגיד, "זה קשה לי. אני צריכה עזרה להבין מה קורה כאן." כשאנחנו אומרים להפסיק לבכות, אנחנו בעצם אומרים לה: "הרגשות שלך לא לגיטימיים."  אבל כשהיא מרגישה שאנחנו שם כדי להכיל אותה, היא לומדת שזה בסדר להרגיש. שזה בסדר להיות עצובה, מאוכזבת, או אפילו כועסת. אז איך אפשר לגשת לזה? עצרו רגע לנשום.  כן, גם אנחנו ההורים צריכים רגע לקחת אוויר. היו שם בשבילה.  אפשר פשוט לומר, "אני מבין שזה קשה לך, אביגיל. אני כאן איתך." למדו אותה להבין את הרגשות שלה.  אחרי שהיא נרגעה, אפשר לשאול: "את רוצה לספר לי מה קרה? מה היה קשה לך?" אביגיל תלמד להתמודד עם אכזבות. החיים כבר ילמדו אותה. אבל מה היא תלמד מאיתנו? היא תלמד שהבית שלה הוא מקום בטוח, שבו אפשר להרגיש הכול – גם את הרגעים הקשים. בסוף, כשאתה ניגש לחדר שלה ורואה אותה ישנה, אתה מבין משהו: זה לא רק שהיא צריכה אותך כדי ללמוד להתמודד עם העולם. היא צריכה אותך כדי לדעת שהיא לא לבד, גם כשהעולם מרגיש לה קצת קשה מדי.

כשהייתי צעיר יותר לא הכרתי את הכח של שמירה על זיכרונות חיוביים בבנק הזיכרונות שלנו. החיים פשוט קרו, וזיכרונות מצאו את דרכם לאן שהגיעו בעצמם- ממש כמו עלי שלכת ברוח. אבל היום, כאיש בוגר, כאבא שחוקר את נושא הביטחון העצמי חשוב לי לעזור לבנותיי לפתח את המיומנות של הפקדת זיכרונות חיוביים בבנק הזיכרונות שלהן. בנק זיכרונות שיוכל גם לשמש אותן בעתיד כבאר של שמחה, אהבה וביטחון. לא מזמן, אביגיל קיבלה מסבתה מחברת חד קרן ססגונית, בדיוק כמו שאביגל אוהבת. אביגיל ואני שילבנו את המחברת עם קלמר של עפרונות צבעוניים והתחלנו מסורת קטנה יחד - בסוף כל יום אנחנו כותבים משפט אחד או שניים על משהו שנהננו ממנו במהלך היום (גם אני כמובן). זה יכול להיות כל דבר: באחד הימים הלכנו ללטף פרות, ביום אחר היא התנדנה יחד עם חברתה מיה בפארק, נהנתה לאכול קוסקוס בגן ואפילו שהצליחה לנעול נעליים בכוחות עצמה. בבית שלנו גם כישלונות נכנסים ליומן (משהו שלמדתי בראיון של שרה בלייקלי עם טוני רובינס - המלצה אישית שלי לשמיעה ). אני אסכם בקצרה מאוד את הרעיון של חגיגת כישלונות - המטרה העיקרית היא להעלים את הפחד מכישלון, ובכך להגביר את התעוזה, את הביטחון העצמי, את יכולת ההתמודדות ואת האפשרות לצמוח מ"כישלון" ולהפוך אותו לשיעור. אז גם כישלונות נכנסים ליומן שלנו. לדוגמה: "לא הצלחתי לסגור כפתור", "נפלתי מהנדנדה", "לא הצלחתי להרכיב את הפאזל". הקול בראש - הפקדת זיכרונות חיוביים: כשאני חושב על התהליך הזה, אני נזכר בסרט "הקול בראש". בדיוק כמו שמוצגים שם הכדורים הזוהרים, אלה של זיכרונות הילדות, אני רוצה לעזור לאביגיל ליצור כדורים כאלה מלאי זוהר ורגעים חיוביים. ההרגל של הכרת תודה יוצר בדיוק את אותם רגעים. הוא מלווה אותה בהבנה שהחיים הם פסיפס של רגעים קטנים וגדולים, ושכל אחד מהם חשוב ומיוחד. איך לעודד את הכרת הטוב ביום-יום? תשאפו יחד חוויות קטנות של שמחה – נסו בכל ערב לשאול את הילד על רגע ששימח אותו או שהיה מיוחד עבורו. השאלה הזו לבד עוזרת לילדים לשים לב לדברים טובים שהם חוו במהלך היום. לחגוג גם כישלונות – אצלנו, כישלון הוא הזדמנות לגדול ולצחוק. אם אביגיל ניסתה לצייר חתול ויצא לה דינוזאור, זה לא סוף העולם – זה רגע לצחוק יחד ולהבין שגם בטעויות יש משהו יפה. תעודדו ביטוי רגשי צבעוני – אפשר לאייר את החוויות, לצבוע ציורים יחד, או אפילו לכתוב משפט קצר על מה מרגש ומיוחד באותו רגע. זה הופך את החוויה למוחשית ולצבעונית, ויוצר חיבור אישי. היו דוגמה אישית – הכי החזק ביותר בעיניי! כשגם אנחנו, כהורים, משתפים את הרגעים שלנו, זה מעצים את החוויה ומלמד אותם שזה חלק מהחיים – רגעים טובים לצד רגעים מאתגרים. בסופו של דבר, היכולת להכיר תודה ולשמור זיכרונות טובים היא מתנה שניתן להעניק לילדים שלנו, מתנה שתלווה אותם לאורך כל חייהם. אולי יום אחד, הם יעיינו ביומן ויחייכו, נזכרים בכל אותם רגעים, ממש כמו אורות קטנים של שמחה שאפשר לחזור אליהם בכל זמן. והכי חשוב? גם אנחנו נהפוך לגדולים וכישרוניים יותר, נגדיל את בנק הזיכרונות שלנו בזיכרונות חיוביים, ונהיה אנשים והורים טובים יותר. ועם זאת.. ילדינו מבלים את רוב זמנם במסגרות ובגנים. לכן חשוב לבחור מסגרת שתוכל להעניק להם כלים של ביטחון עצמי גם ביום יום ובלעדינו. דאגו לילדיכם למסגרת שכזאת באקדמיה הצעירה: https://www.cielo-academy.com/the-young-academy

דמיון הוא אחד הכוחות החזקים שיש לילדים, והוא יכול לשמש ככלי להתפתחות אישית, חיזוק הביטחון העצמי ופתרון בעיות בצורה יצירתית. בפוסט הזה אני משתף חוויות אישיות מהילדות שלי ומהורותי לאביגיל, ומסביר איך תעוזה, יצירתיות ושבירת גבולות המחשבה יכולים לעזור לילדים לחלום ולהעז, ולהכין אותם לעתיד בטוח ומלא השראה. לא פעם עולים בי זכרונות מהילדות. אני מתאר לעצמי שבכולנו יש זכרונות ילדות משמעותיים שמעלים בנו חיוך כשהם צצים. אחד הזכרונות שלי שהוא בדיוק כזה הוא של עצמי, ילד צעיר, לדעתי בגיל 8 פחות או יותר. כל-כך רציתי מחשב, לשחק משחקי וידאו ואפילו להשתמש בו כמו בבית הספר. לחבר שלי מייק היה מחשב בבית. הייתי הולך לשחק איתו אחרי שעות הלימודים. אני אפילו לא זוכר במה - אבל זה היה כלכך מרגש. ידעתי שאני רוצה להגשים את החלומות שלי. כמה קשה כבר ליצור מחשב? אז בניתי אחד, יחד עם חבר שלי מייק. את תפקיד קופסת המחשב זכתה לגלם קופסת קורנפלקס ריקה - באמת משימה פשוטה, צלחנו אותה ברגע. מקלדת ציירנו על בריסטול לבן. ואז גם בנינו מסך למחשב שלנו! יצרנו קופסה גדולה יותר מבריסטולים נוספים, הדבקנו אותם לצורת קוביה. מהחלק הקדמי של המסך גזרנו ריבוע גדול ונשארה פאה אחת פתוחה שבה יש רק מסגרת. על בריסטולים נוספים ציירנו את מה שצריכים לראות במסך, ואז בכל פעם הכנסנו בריסטול מצויר אחר אל תוך המסך. והמשב שלנו היה מושלם! מייק ואני יכולנו לשחק במחשב שלנו שעות. לפעמים אבא שלי היה מביא מהעבודה דפי מדפסת כאלה כמו של פעם, עם החורים בצדדים ומחוברים אחד לשני בפס מקווקו שאפשר לתלוש. ציירנו עליהם עוד ועוד מסכים. היום, אני כבר לא ילד. אני אבא בעצמי. והבת שלי, אביגיל, נהנית גם היא לבנות ולדמיין את המשחקים שהיא חולמת עליהם. לפעמים אנחנו מדברים בטלפון עם צעצוע אקראי, לפעמים מסתכלים אל הרחוב מהמרפסת ומדמיינים שזה סרט, לפעמים אנחנו נוהגים במכוניות דמיוניות ובמשחקים והמשחק האהוב עליי הוא לדמיין שיש לנו אניית פיראטים. מפליגים בין הגלים, מנווטים ומטיילים. אני מאמין שהכישרון לדמיין והאומץ לבנות את החלומות שלך חשובים - ואני גם מעודד את אביגיל לדמיין עוד ועד. אולי יש בכישרון הזה אפילו מעבר, מעין כלי להגיע רחוק יותר. ממש כבר בספרים קצת קלישאתיים כמו ״הסוד״ אבל מי לא קרא את הספר וניסה לשדר לעולם את החלומות שלו?? אני מאמין שיש בזה משהו, לפחות לי זה עבד פעם או פעמיים בחיי. אפילו עם המחשב המיוחד שמייק ואני בנינו. החלטתי לעודד את אביגיל לחדד את יכולות הדימיון ואת התעוזה ליצור בעצמה. החלטתי להעלות הילוך ולהבין מה מומחי ההתפתחות האישית ומומחי עולם החינוך אומרים על כך. אשתף איתכם את המסקנות על איך לעודד יצירתיות וביטחון עצמי אצל ילדים: ילדים חולמים גדול יותר, ויפה יותר. מה אם לא היינו שם לעצור אותם? ילדים נולדים עם כישרון לדמיין ולחוות דרך החושים יותר מאיתנו המבוגרים. יש השערה שזה מתחיל עוד בבטן. כשהחוש שקולט את עיקר המידע מהעולם החיצון הוא חוש השמיעה. אבל ככל שהילד נחשף לעולם המבוגרים, הוא לומד על ״לא״ - מילת קסם שיכולה לעצור כל חלום. הוא מתרגל לאט לאט שצריך שעליו להיות שקט ולא לצעוק או לשחק ברעש. וסופג אל עולמו את העכבות שלנו. ממפעל חלומות פעיל ומיוחד אנחנו הופכים את הילדים לאט לאט לרגילים, שקטים, פחות מעזים ורגילים. אל תרגישו אשמים, זאת התרבות שלנו וגם אנחנו עברנו תהליך כזה. כך גם משפיעות עלינו מסגרות החינוך וכך גם משפיעים עלינו מקומות העבודה. אבל מה אם לא היינו עומדים בדרך ועוצרים את הכישרון שלהם לדמיין? דימיון הוא שריר שאפשר לאמן - בואו נפתח אותו דימיון הוא כלי מפתח ביכולת פתרון בעיות. כל אחד זקוק ליכולת כזו במהלך חייו. רוברנו אפילו משתמשים בה ממש כל היום. אפשר לעזור לילדינו לאמן את שריר הדימיון עם הכלים הבאים: קריאה: ככל שנקרא יותר ספרים עם ילדינו נעזור להם להתרגל לדמיין, לדמיין יותר ויותר פרטים. ואם אפילו נקרא ספרים על עולמות דימיוניים (אליס בארץ הפלאות, הארי פוטר וכולי) משחקי דימיון: אפשר לנחש למה דומים העננים בשמיים מה רואים מהחלון בנסיעה ברכב תעוזה וביטחון עצמי תעוזה וביטחון עצמי גם הם שרירים הניתנים לתחזוקה ולאימון. ובסה״כ כל מה שצריך זה לחזור על פעולות שיגרמו לילדים שלנו לסמוך עלינו ועל עצמם. לפרגן להם וללמד אותם לפרגן לעצמם להראות להם וללמד אותם לפרגן לאחרים לבנות יחד איתם אמון בנו ובעצמם. החלק האחרון -ליצור אמון- נשמע כמו אמירה מפוצצת. אבל מתברר שיש לזה נוסחה פשוטה. פשוט לעמוד במילה ובהבטחה שלנו. בכל פעם שנבטיח משהו ולא נקיים (גם עבור עצמנו - אם נבטיח לעצמנו משהו ולא נעמוד בכך) משהו קטן מחוסר האמון הזה ישאר בתת המודע של הילד (וגם שלנו) בכל דרך שבה יבחרו הבנות שלי ללכת דימיון ותעוזה יהיו כלים שאי אפשר לכמת בכלל את הערך שלהם. אני חווה את זה בעצמי ביום יום. תעוזה ודימיון (אולי אפשר לדבר גם על יצירתיות, אחלה נושא לפוסט נוסף). נקודה חשובה אחרונה שאי אפשר שלא להזכיר (אני לא מוותר על להגיד את זה שוב): אם נקדיש את תשומת הלב לפתח את הדימיון, התעוזה והביטחון עבור עצמנו, נעשה את זה גם בלי להתכוון עבור ילדינו. וגם הם לא יוכלו שלא ללמוד זאת מאיתנו. (they can’t help it but become more like that themselves)

תזונה נכונה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר להתפתחותו הבריאה של הילד, פיזית ונפשית. כהורים, אנחנו רוצים להעניק לילדינו את הטוב ביותר, וזה מתחיל במזון שהם אוכלים. אני עצמי מנסה למצוא את האיזון הנכון בין ארוחות מהנות ומזינות עבור הבנות שלי, אביגיל וגאיה. בנוסף, אני גם עובד על התפריט של הגן שלנו, ולכן הספקתי ללמוד מעט על הנושא, והחלטתי לשתף כמה טיפים ועקרונות שיכולים לעזור להורים אחרים. אופרה ווינפרי: "אכילה בריאה היא הדרך שלי להכיר תודה על הגוף שלי." חשיבותה של תזונה מאוזנת תזונה מאוזנת מספקת לילדים את כל מה שהם צריכים כדי לגדול ולהתפתח בצורה בריאה. ויטמינים, מינרלים, חלבונים, פחמימות ושומנים – כל אלו הם אבני הבניין של גופם המתפתח. תזונה נכונה לא רק מחזקת את הגוף, אלא גם תומכת ביכולת הריכוז, מצב הרוח וההתנהגות של הילדים. כך נקפיד על תזונה נכונה לילדים שלנו. תכנון ארוחות: מה לכלול? כאשר אנחנו מתכננים את הארוחות של ילדינו, כדאי לשים לב למגוון המזונות ולוודא שהארוחות מכילות את כל המרכיבים הנדרשים: פירות וירקות : הם עשירים בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. אני משתדל לגוון בצבעים ובסוגי הפירות והירקות שאנחנו אוכלים, כדי להבטיח שילדי יקבלו מגוון רחב של חומרים מזינים. חלבונים : הם חיוניים לבניית השרירים ולתפקוד המוח. מקורות חלבון טובים כוללים בשר רזה, דגים, ביצים, קטניות ומוצרי חלב. פחמימות מורכבות : הן מספקות אנרגיה לזמן ממושך ושומרות על רמת סוכר יציבה בדם. חשוב לבחור בפחמימות מורכבות כמו לחם מלא, אורז מלא, ותפוחי אדמה. שומנים בריאים : תורמים להתפתחות המוח והמערכת החיסונית. מומלץ לכלול בתזונה שומנים ממקורות בריאים כמו אבוקדו, שמן זית, ודגים עשירים באומגה-3. התמודדות עם ילדים בררניים באוכל כהורה לילדה שאוהבת את האוכל שלה בדיוק כמו שהיא אוהבת ספרים, גיליתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בררנות באוכל היא באמצעות סבלנות ויצירתיות. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור: שילוב הדרגתי : כשאני רוצה להכניס מזון חדש לתפריט, אני עושה זאת בהדרגה ומערב אותו עם מזונות שהבנות שלי כבר אוהבות. הפיכת הארוחות לחוויה : אפשר להפוך את הארוחות לפעילות משפחתית מהנה, שבה הילדים משתתפים בהכנת הארוחה, בוחרים את הירקות, וחותכים אותם יחד. כאשר הילדים מעורבים בהכנת האוכל, הם נוטים יותר לנסות אותו. הגשה בצורה מפתה : ילדים אוהבים אוכל שמוגש בצורה מעניינת. אני משתדל לסדר את האוכל בצורה אסתטית ואפילו יצירתית, כמו פרצופים מחייכים מירקות או צבעים מגוונים על הצלחת. חטיפים בריאים כדי לשמור על רמות אנרגיה יציבות ולמנוע אכילה לא מבוקרת של ממתקים, חשוב להציע לילדים חטיפים בריאים בין הארוחות: פירות טריים : תפוחים, אגסים, ענבים, או פרוסות בננה עם מעט חמאת בוטנים. יוגורט טבעי : עם תוספות כמו גרנולה, פירות חתוכים, או דבש. ירקות חתוכים : מקלות גזר, מלפפון, פלפל בצבעים שונים, שאפשר לטבול בטחינה או חומוס. שתייה: לשתות נכון חשוב לזכור שגם שתייה היא חלק מהתזונה. כדי לעודד שתיית מים ולא משקאות ממותקים, קניתי לאביגיל בקבוק שקוף עם קווים, ואביגיל ואני הצבנו יחד מטרה – עד לאיזה קו היא צריכה לשתות בכל שלב של היום. זה הפך את שתיית המים לאתגר מהנה ומעורר מוטיבציה עבורה. לסיכום תזונה מאוזנת ובריאה היא בסיס חיוני להתפתחות הפיזית והנפשית של ילדינו. חשוב לא רק להציע מזון מגוון ומזין, אלא גם להפוך את הארוחות לחוויה חיובית ומשפחתית. בסופו של דבר, כשאנחנו מעניקים לילדים שלנו את המזון הנכון, אנחנו מספקים להם את הכלים לגדול, ללמוד ולפרוח, וזה הדבר החשוב ביותר. בתאבון! מעוניינים להתרשם בגן של האקדמיה הצעירה? לפרטים, מידע נוסף והרשמה לחץ כאן.

המעבר מפעוטון לגן עירייה הוא שלב משמעותי בחייו של כל ילד, ולעיתים גם עבורנו ההורים. זהו שינוי גדול שמביא איתו הרבה התרגשות, אך גם לא מעט חששות. בעוד אני עצמי עומד בפני המעבר הזה עם אביגיל, אני מוצא את עצמי לומד ומתכונן ככל האפשר כדי להבטיח שהחוויה תהיה חיובית ומוצלחת עבורה. החלטתי לרכז כאן את מה שלמדתי עד כה, בתקווה שזה יעזור להורים נוספים שמתמודדים עם השינוי הזה. "החינוך הוא לא הכנה לחיים; החינוך הוא החיים עצמם." - אלברט איינשטיין הכנה רגשית למעבר המעבר לגן עירייה יכול להיות מרגש אך גם מאיים עבור ילדינו. כדי להקל עליהם את השינוי, חשוב להכין אותם רגשית. אני מתכנן לדבר עם אביגיל על הגן החדש בצורה חיובית ומזמינה. למשל, אפשר לספר לילד על כל הדברים המהנים שמחכים לו בגן החדש: המשחקים, הפעילויות והחברים החדשים. בנוסף, בתור תולעת ספרים ידועה, אני חושב שקריאת ספרים שעוסקים במעברים ושינויים זהו כלי שיכול לעזור לה להבין מה מצפה לה ולהתכונן לכך. לדבר על מה שמצפה להם בגן החדש אחד הדברים שאני עושה הוא לשוחח עם אביגיל על מה שהיא ככל הנראה תמצא בגן החדש. אפשר לדבר על הדברים שילדים עשויים למצוא שם, כמו גינה שבה יוכלו לשחק, האם יהיו שם צעצועים מעניינים, ואילו פעילויות ממתינות להם. השיחה הזו יכולה לעזור לילדים לדמיין את הסביבה החדשה ולהרגיש יותר מוכנים לקראת מה שיבוא. יצירת שיגרה חדשה השגרה היא מקור לביטחון עבור הילדים שלנו. לכן, ככל שנצליח ליצור שגרה חדשה במהירות, כך הם ירגישו בטוחים יותר. אני מתכנן לעבוד יחד עם אביגיל על בניית שגרה חדשה שתתאים לשעות של הגן החדש, כולל זמן לארוחת בוקר משותפת, הגעה לגן בשעה קבועה ושעות שינה מותאמות. השגרה הזו תעזור לה להרגיש שהכל בשליטה ושאין סיבה לדאגה. להתכונן יחד חלק מהכיף במעבר הוא ההכנות המשותפות. אני ואביגיל מתכננים יחד מה היא תיקח בתיק שלה, מה היא תאכל, ואיזה נעליים היא תלבש לגן החדש. קנינו לה בקבוק מים חדש כדי שהיא תוכל לשתות מתי שהיא צמאה. ההכנות המשותפות האלו יוצרות תחושת התרגשות ומשפיעות לטובה על תחושת הביטחון שלה. סבלנות ותמיכה לאורך כל הדרך אני מבין שכל אחד מהילדים שלנו מתמודד עם שינויים בקצב שלו, ואני מתכוון להיות סבלני ותומך לאורך כל התהליך. ייתכן שהילד שלכם יתחיל את הגן בשמחה ולא יסתכל אחורה, אבל ייתכן גם שהוא יצטרך קצת יותר זמן להתרגל לשינוי. בכל מקרה, חשוב להקשיב לרגשות של ילדכם ולעודד אותו בדרך. לסיכום, המעבר מפעוטון לגן עירייה הוא צעד חשוב ומרגש, ואם נכין את ילדינו היטב ונלווה אותם לאורך הדרך, נוכל לעזור להם לצלוח את השינוי הזה בצורה חיובית ובטוחה. אני עצמי עדיין בתהליך הלמידה וההכנה, ואם החוויות והעצות שלי יכולים לעזור לעוד הורים – מה טוב. בהצלחה לכל ההורים והילדים שעושים את המעבר הזה! מעוניינים להתרשם בגן של האקדמיה הצעירה? לפרטים, מידע נוסף והרשמה לחץ כאן.

הקדמה: אני זוכר את סבתא שלי, אומרת לי כילד "כשתגדל כבר לא יהיה צבא". התקווה לימים שקטים בוערת ובערה בכולנו. בין אם יום אחד זה יקרה או לא, עלינו להיות ערוכים גם נפשית וריגשית ולהיות מוכנים לתמוך בתא המשפחתי שלנו, לעצים את החוסן הריגשי של ילדינו ולרכוש כלים להתמודד עם מצבי אי וודאות וחרדה. הורים יקרים. כולנו התעוררנו ביום שבת בוקר אל תוך סיוט שלא ידענו לדמיין קודם, תמונות וסרטונים, סיפורי אימה, סיפורי גבורה, ריצות למרחבים מוגנים, בכי, בהלה וחוסר אונים. אם אלה הרגשות שלנו, רק נסו לדמיין מה עובר על הילדים שלנו, שרואים את ההורים שלהם, מקור הביטחון שלהם במצב שכזה, מעורערים וחסרי ביטחון בעצמם. הילדים שלנו זקוקים לביטחון מאיתנו, לכמה שיותר שיגרה, לאהבה וקור רוח, לליטוף וחום, לקרבה ולראות אותנו שולטים בעניינים. לנו כהורים יש משימה חשובה מאין כמוה, ובמלחמה הזו, שזה העורף הוא החזית, המשימה החשובה שלנו היא טיפוח החוסן הריגשי ושמירה על שיגרה ופעילות. קודם כל, כדאי שנבין את הרגשות של ילדינו. מלחמה, קונפליקטים, רעשי יירוטים ונפילות, אזעקות והתגובות שהם רואים בקרב הבוגרים מהם יכולים לעורר רגשות של פחד, תסכול, חרדה ובלבול. חשוב ליצור מרחב בטוח לתקשורת פתוחה. עודדו את ילדיכם לבטא את רגשותיהם באמצעות מילים, ציור, או משחק. עזרו להם להבין מה הם מרגישים ושזה בסדר גמור להרגיש כך. גם חיבוק יכול להיות נהדר בכל שלב. הפוסט הזה הוא פרקטי, ועיקרו הוא לתת כלים להתנהלות שיגרתית ככל הניתן במצב הנוכחי ולעזור לכם ולי לרכוש כלים שיעזרו לילדינו לרכוש חוסן ריגשי ולצלוח את התקופה הזאת בצורה החיובית ביותר. כדי יצליח, והכלים באמת יהיו בעלי ערך עבור ילדיכם, עליכם לממש כל טיפ שתבחרו להשתמש בו קודם כל על עצמכם - הילדים שלנו הם הראשונים לראות דרכנו ויודעים להבחין מתי אנו עם ביטחון ומתי לא. במידה ואכן תיישמו את הטיפים והעקרונות על עצמכם, תוכלו להעניק לילדיכם כלים שיחזקו אותם, יעזרו להם להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי הזה, ותציידו אותם בכלים שימשיכו איתם לכל החיים. טיפים ועקרונות להעצמה של חוסן רגשי בתא המשפחתי שלכם: אסטרטגיות התמודדות: לימדו יחד תרגילי נשימה, מיינדפולנס וטכניקות הרפיה פשוטות. כלים שיעזרו לילדיכם להתמודד עם מתח וחרדה. דוגמה לתרגיל הרפייה: שכבו על גבכם בחדר שקט, בטוח, וחשוך. הדליקו מוזיקת מדיטציה מרגיעה (אפשר גם צלילי טבע - פכפוך נחל וציפורים), עיצמו עיניים ובעזרת הנחייה של אחד ההורים בצעו נשימות עמקות וסדירות ואת התרגיל הבא: עברו איבר איבר בגוף וודאו שהוא רפוי ונינוח, מהאצבעות ברגליים, למפרק הקרסול, וצעד צעד עד לעיניים, למצח והקרקפת. חיזוקים חיוביים: חגגו יחד ניצחונות ורגעי אומץ. חזקו את הרעיון שזה בסדר לבקש עזרה כשצריך. שמירה על שיגרה יומית: בתוך הכאוס, שמירה על שגרת יום יום מספקת תחושת יציבות וחוסן הן לבוגרים והן לילדים בכל גיל. השגרה יוצרת מסגרת לנורמליות, ומשמשת כעוגן בתקופה לא ברורה. נהלו לוח זמנים עקבי: היצמדו ללוח זמנים יומי עקבי. נהלו את הבית (או המרחב המוגן) בזמנים מסודרים, כולל זמני ארוחה, משחק, פעילויות, שעות למידה, מקלחת ושינה. ארגנו את המרחב הבטוח שלכם בצורה נעימה, בטיחותית, דאגו שיהיה מאובזר בהתאם (כך גם הביטחון שלכם יגבר). סדרו בביתכם גם מרחב "התבודדות" כאשר אחד מבני הבית ירצה להיות מעט לבד, לקרוא ספר בשקט, לדבר בטלפון או כל דבר אחר. שמירה על מעט פרטיות תעזור לבני הבית, ההורים והילדים להתמודד עם הצפה ריגשית. בצעו פעילות גופנית באופן סדיר. בחרו שעה קבועה ביום עבור פעילות גופנית. (אני בחרתי את לפני ארוחת הצהריים). נלפעילות הגופנית השפעה מוכחת על ביטחון עצמי, נוסף על הבריאות הפיזית. במידת האפשר, נצא לשחק בחוץ, בקרבת כניסה למבנה בעל מרחב מוגן בלבד (לדוגמה ליד הכניסה ללובי הבניין, כאשר חדר המדרגות הוא במרחק הנכון). יציאה מהבית, אל האוויר, קצרה ככל שתהיה תהווה עבורכם שינוי אווירה מרענן ותעזור לאגור אנרגיות להמשך היום. משחקים משפחתיית, משחקי קופסה וגיבוש: תריגילים, פעילויות ידידותיות למשפחה, משחקי קופסה ובעצם כל פעילות מגבשת תהפוך את המרחב שלנו לחזק יותר, למאוחד יותר ולנעים. דאגו לשלב בשגרה שלכם פעילויות המערבות את כל בני הבית יחד. דוגמאות: משחקי קופסה: שם קוד, קטאן, מונופול, דיקסיט, טריוויה וכו'. משחקי תפקידים: הרמז, מבוכים ודרקונים, משחקי פנטומימה ואסוציאציות. בישול יחד, מציאת מתכונים מגוונים וההכנה שלהם. לסיכום, בתקופה של אי ודאות, כמו זו שאנו נמצאים בה, להורים תפקיד מכריע בתמיכה רגשית עבור ילדיהם. על ידי הבנת הרגשות, טיפוח חוסן, עידוד שיח, שמירה על שיגרה ופעילות גופנית וגיבוש משפחתי ההורים יכולים לספק בסיס יציב לילדיהם ולעזור להם לרכוש כלים שישרתו אותם כל חייהם ובימי אי הוודאות שככל הנראה עוד יבואו. בנוסף, אני מצרף כאן הודעה מאת השירות הפסיכולוגי. גם היא בעלת ערך רב וטיפים שלכולנו כדאי להכיר. הודעה מהשירות הפסיכולוגי: מה עושים עם ילדים בזמן מתיחות ביטחונית בבית ובמרחב המוגן? 🫂 שומרים על קרבה פיזית- נוכחות וקרבה פיזית הן הפעולות הבסיסיות ביותר להרגעת ילדים בכל גיל. חשוב לשמור על קשר עין, מגע יד, ישיבה קרובה, חיבוק וליטוף באופן המותאם לגיל. אין צורך בדיבור יתר ובהסברים חוזרים. 🗣 מדברים בכנות אך בביטחון– חשוב לתת מידע אמין ופשוט. לומר "המצב לא רגוע בימים האחרונים" ולא "אין מה לדאוג, יהיה בסדר". להוסיף מה נעשה על מנת לשמור עליהם "אנחנו במקום בטוח עכשיו", גורמי הביטחון פועלים" וכד'. 🎲 מייצרים הסחת דעת בריאה– ליזום פעילות אקטיבית ומהנה שנעשית במשותף כמו משחק, מוזיקה, הכנת ארוחה . זה לא הזמן לנתח איתם את "המצב". 📻 מונעים חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל – לשים לב לשיחות מדאיגות בין מבוגרים, לשמועות ומידע לא בדוק, ובמיוחד מנסים למנוע חשיפה מיותרת לחדשות. 😪 נותנים לגיטימציה לרגשות לא נעימים – מותר לפחד, לבכות, לרעוד, להקיא. כל אלה תגובות גופניות טבעיות במצבי לחץ. זו הדרך של הגוף להרגיע את עצמו. אל תיבהלו מזה ואל תמנעו מהם לבטא את עצמם דרך הגוף, הרגש או במילים. 📕 חוזרים לשגרה עם סיפור שלם - חשוב ליצור רצף בסיפור ולהדגיש שהאירוע נגמר: "הבוקר התחיל בצבע אדום, נכנסנו למיגוניות המשכנו לבית הספר ועכשיו אנחנו בבית מוגנים וממשיכים בשגרת היום. ❗ לסיום חשוב שתזכרו: אתם המקור לביטחון של ילדכם! הילדים, בכל גיל, מתבוננים עליכם, המבוגרים ותגובותיכם משמשות כ"משקפיים" דרכם הם מבינים את ה"מצב". שימו לב לתגובותיכם ובמידת הצורך פנו לסיוע.

מה הקשר של דבש ופצעים? ועוד כמה עובדות חמודות ומעניינות, הכל דבש. הדבש הוא אחד הסמלים הגדולים של ראש השנה בו אנו מברכים האחד את השני בשנה טובה ומתוקה וטובלים תפוח בדבש. דבש הוא אחד מפלאי הטבע, מלבד טעמו המשובח מייחסים לו סגולות רפואיות רבות. אז איך נוצר הדבש? הדבורה יונקת את הצוף מהפרח באמצעות חדק ארוך לתוך תא מיוחד בגופה הקרוי "קיבת הדבש". כבר במעופה מהפרחים לכוורת, מוסיפה הדבורה לצוף נוזל המופרש מבלוטות המצויות בקדמת הפה שלה, תהליך זה מתחיל את העיבוד של הצוף לדבש. בהגיעה לכוורת מפרישה הדבורה את נוזל הצוף לאחד התאים בחלת הדבש (העשויים משעווה שהדבורים מייצרות בעצמן) לשם עיבוד מאוחר יותר. בשעות הלילה מנפנפות הדבורים בכנפיהן על הצוף ומאדות מתוכו את המים עד הבשלת הדבש. סגולותיו הרפואיות של הדבש השימוש בדבש ברפואה ידוע מאז התקופה העתיקה ומקובל בעיקר בטיפול בפצעים ובכוויות. בפצעים זיהומיים, הדבש מונע את התפתחותם של חיידקים ומזיקים אחרים והנה עוד כמה עובדות מעניינות שכדאי לכם להכיר: דבורות הדבש צריכות לאסוף צוף מכ-4 מיליון פרחים בכדי לייצר קילוגרם אחד של דבש. דבורות הדבש מפיקות דבש באותה הדרך כבר 150 מיליון שנה. המלכה יכולה לחיות כחמש שנים, היא היחידה שמטילה ביצים, והיא עסוקה במיוחד בעונת הקיץ אז היא מטילה כ-2500 ביצים ביום. המוח של הדבורה קטן מאוד ומזכיר בגודלו ובצורתו גרגר שומשום ועדיין הדבורה חכמה מאוד ויכולה לזכור ולחשב מרחקים וזמנים ולעבוד בצורה יעילה מאוד. המלכה קליאופטרה נהגה למשוח את עצמה בדבש על מנת לרכך את עורה.

זהי שגרת הבוקר המושלמת בין אם הילד והילדה שלכם כבר רגילים להגיע למסגרות או שזו הפעם הראשונה שלהם (וגם שלכם לשלוח אותם לגן ולבית הספר) שגרת הבוקר נותנת את הטון ליום, וזה נכון בעיקר עבור הילדים שלנו שנכנסים למסגרות וממשיכים את היום בלעדינו. באופן טבעי ילדינו לומדים מקבלים המון השראה מאיתנו, ההורים שלהם. וכך, ילדינו (וגם אנחנו למען האמת) נהנה מיום מהנה ומוצלח יותר שהמבקרים שלהם איתנו חיוביים, אנרגטיים, ומספקים הקדמה להמשך היום. בין אם הילד או הילדה שלך כבר משתתפים במסגרות או שזוהי הפעם הראשונה שלהם, ביסוס שגרת בוקר חיובית יכולה לעשות את ההבדל. בפוסט זה נשתף טיפים פרקטיים ופשוטים שיעזרו לכם להפוך את הבקרים שלכם לחלקים וזורמים יותר, ונדגיש כיצד התחלה חיובית הופכת ליום נפלא בגן ואפילו גם בבית הספר. להתעורר עם חיוביות: הדרך האהובה עלי להתעורר עם מוזיקה נעימה ובמילים חמות ואוהבות. אני משתמש בשיר שכולם מכירים, והוא נעים וקליל - Wonderful world של הבלתי מעורער Louis Armstrong. יש יותר חיובי מזה? למרות שהשיר בכלל לא בעברית אני מאמין שההרגשה החיובית עוברת, בעיקר כשאני כן מבין את השיר. ליצירתיים שבנינו, אפשר להשתמש גם בבדיחות לפתיחת בוקר מצחיק ועשיר בויטמין החשוב ביותר - צחוק. קבעו שגרה קבועה: ילדים משגשגים בשגרה, ומתבלבלים כשהיא נשברת. אני ממליץ לקבוע שגרת בוקר שתהיה נוחה גם לכם וגם לילד ולילדה שלכם בצורה עקבית ולכלול בכך משימות כמו הלבשה, צחצוח שיניים, סידור התיק להמשך היום וגם שיחה קטנה על היום שיהיה. כך תעזרו לילדיכם לדעת מה צפוי לו ולהפחית חרדות ופחדים. ולא פחות חשוב, בכל יום שתקפידו על זה גם תייעלו את הבקרים הבאים. ארוחת בוקר מזינה: בדרך כלל הטיפ הספציפי הזה רלוונטי יותר לילדים הגדולים יותר, אבל לנחושים שבנינו הוא מתאים כבר כשהקטנטנים שלנו אוכלים מזון יותר דומה לשלנו. לארוחת בוקר ביתית יש שני יתרונות בולטים. הראשון מבניהם, גם המוכר יותר הוא הצורך הפיזי באנרגיה להמשך היום ובצריכה של אוכל מזין. הסיבה השניה, שבעיני היא גם חשובה יותר (אני רוצה להאמין וגם נוטה לכך, שגם מחוץ לגן שלנו הילדים מקבלים אוכל מזין ובריא בכל אופן) אבל, זמן האיכות של לשבת יחד איתנו ההורים לארוחת בוקר הוא יקר מפז וכל ילד וילדה ישמחו ויעריכו מאוד את הזמן הזה. המלצה שלי היא להמשיך את החיוביות שבנינו עם המוזיקה והבדיחות כבר בשלב הראשון של ההתעוררות. עודדות עצמאות: בהתאם לגיל הילד והילדה שלכם, עודדו אותם לעצמאות. עצמאות היא אינסטינקט טבעי של כל ילד, וכשאתם מעודדים את ילדיכם לעצמאות אתם מחזקים אותו מעבר לנראה לעין. חיזוק אינסטינקטים ודעות של הילד משפיעים על תת המודע ועוזרים לפתח ביטחון עצמי, ערך עצמי, אומץ ותחושת אחריות. אילו מטלות ניתן לתת לילד לבצע לבד? - עריכת שולחן - צחצוח שיניים - בחירת בגדים - הלבשה (בהתאם לגיל) - אפילו מטלות בישול (אביגיל, בת ה2.5 שוברת את הביצים לחביתה בארוחת הבוקר) פרידה חיובית: פרידה חיובית היא נושא שאפשר לדבר עליו המון, על היתרונות, ההשלכות, טכניקות, וכו'. הפעם, כמו שהבטחתי, נתעסק בפרקטיקה. השתמשו בביטויים כמו "מחכה לשמוע בסוף היום על החוויות שלך", "כשאאסוף אותך מהגן נלך לגן שעשועים!", "אחרי הגן נכין יחד ארוחת ערב!", "נלך לבקר את סבא וסבתא כשאאסוף אותך מהגן". וכדומה. שימו לב, אם תבחרו להשתמש בטיפ זה (ואני מאוד ממליץ שכן) עליכם גם לקיים את ההבטחה! לשאול את הילד והילדה על היום שעבר עליהם, או ללכת איתם לאן שהבטחנו להם. השימוש בפרידה חיובית מקל על הילד את תהליך הכניסה למסגרת, את הפרידה מההורה ועוזר לו להבין את המשך היום שלו. שגרת הבוקר לא מסתכמת בלהתכונן מבחינה לוגיסטית להמשך היום. שגרת הבוקר היא הכנה של התפאורה בבמה עליה יתרחש המופע של ילדיכם. אני מזמין אתכם לחלוק את הטיפים הללו עם הורים נוספים ולעזור גם להם לחזק את שגרת הבוקר הביתית ולהפיק בקרים נפלאים, מהנים וקלילים עבורם ועבור היקרים להם מכל. עם התחלה מובנית וחיובית, הילדים מוכנים ליום נפלא בגן ובמסגרות, יום מלא בחקר, למידה והנאה!

אחד הנושאים המעניינים בעיני הוא אינטיליגנציה ריגשית. כלכך הרבה שאלות מסתובבות סביב נושא זה, האם ניתן לרכוש אותה, האם זהו כישרון שמפותח יותר אצל חלק מהילדים? האם זה חשוב בכלל? איך אני משתלב בנושא הזה? אם שואלים אותי, אחת המתנות החשובות ביותר שנוכל להעניק לילדינו היא היכולת להבין ולנהל את רגשותיהם בצורה יעילה. אינטיליגנציה רגשית ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב האינטראקציות החברתיות, כישורי קבלת ההחלטות והרווחה הכללית שלהם. יתרה מכך, אינטליגנציה רגשית גבוהה מאפשרת לאנשים לנווט קונפליקטים בסבלנות ובהבנה, מה שהופך אותם למיומנים יותר בפתרון בעיות ובשיתוף פעולה במסגרות מגוונות. במהלך הבלוג אנסה לגעת בנושא מכמה כיוונים, ולמרות שתיאוריה זה מרתק, אני אתמקד בכלים פרקטיים שיעזרו לילדיכם לפתח אינטיליגנציה ריגשית יספקו בסיס חזק למודעות וחוסן רגשיים. 1. טפחו סביבה המאפשרת ביטוי רגשי חופשי: עודדו את ילדיכם לבטא את רגשותיהם ללא היסוס וללא שיפוטיות. הרגילו אותם שאפשר לדבר בחופשיות על רגשות ואפילו לדון בהם. הוו עבורם דוגמה. כלומר עשו זאת גם בעצמכם, והוכיחו להם שזה בסדר לחוות מגוון רחב של רגשות. כך תעזרו ליילדיכם לפתח אוצר מילים רגשי, ולתקשר את רגשותיו ביעילות. 2. למדו את ילדיכם לתייג את רגשותיו ולתארם: המטרה היא להכיר טוב יותר את רגשותינו, לזהות אותם ולקבל אותם. כדי לדבר על רגשות השתמשו בשפה פשוטה ככה האפשר. נהלו את השיחות הללו תוך פעילות יום יומית, במהלך קריאת ספר וכו'. כאשר זיהוי רגשות הוא אחד הכלים החשובים ביותר שאינם זוכים לתרגול והדרכה במסגרות היום יומיות של ילדינו.  3. תרגול ויסות רגשי: נצלו את הרגעים הקשים לתרגול של ויסות רגשי. זה יכול (וככל הנראה גם יהיה) מאתגר, אבל עם התמדה, אורח רוח והבנה שאתם נותנים כלים יקרים מפז לילדיכם אפשר לעשות זאת. ברגעים בהם ילדיכם נמצא בסערת רגשות עבדו יחד על תרגילי נשימה (זה המועדף עלי), אפשר לעצור לספור עד 10 (זה הכי פופולרי) או מצאו את טכניקת ההרגעה המועדפת עליכם (כתיבה ביומן, פעילות גופנית, ציור, ניקיון וכו'). כך ילדיכם יזכה לכלים שיעניקו לו איזון ריגשי ויכולת התמודדות עם מצבים מאתגרים וקושי.  4. אמפתיה והבנה: טפחו אמפתיה אצל ילדיכם על ידי תרגול ועידוד להתחשבות באחרים. עזרו להם להבין נקודות מבט שונות על מאורעות שונים, עזרו להם להבין את ההשפעה של מעשיהם על הסובבים אותם. שלבו את התרגול בשיחות, בטיולים, בנסיעות ברכב, בדרך לבית הספר ולגן. כך תעזרו לילדיכם לפתח אמפתיה - חמלה, טוב לב, והקשבה - כלים שיעזרו לילדיכם לבנות קשרים חזקים יותר ולהיות מיומן חברתית.  טיפוח אינטיליגנציה רגשית היא מתנה לכל החיים. זהו כלי המעניק חוסן, יכולת להתחבר ולהיות אדם טוב יותר, מצליח יותר ומאושר. על ידי אימוץ ביטוי רגשי, תיוג וויסות.  אשמח לשמוע על החוויה שלכם, אם הצלחתם לתרגל אחד או יותר מהכלים הללו ואם לאורך זמן הרגשתם ביעילות שלהם.

בתוך ההמולה של החיים - עבודה, משפחה, בית, משכנתא, תשלומים, ולכל אחד מאיתנו יש גם דאגות אישיות משל עצמו - כל הורה מאוד רוצה לטפח קשר הדוק עם ילדינו. אבל בפועל, זה מצריך הרבה תשומת לב ואפילו מעט טכניקה. החלטתי לשתף כאן שלושה טיפים שיעזרו לך להתחבר ברמה עמוקה יותר עם ילדיך, ליצור זיכרונות ולהפוך את הקשר שלכם להדוק עוד יותר. הגבילו את זמן המסך של עצמכם, ודאגו לפעילויות וזמן איכות: בעידן של היום (רק מתאר לעצמי מה יקרה בעידן של מחר) קל כלכך להקלע למסכים ולהסכות דעת. כדי להתחבר לילדיכם ברמה עמוקה יותר הקדישו יותר זמן *איכותי* וייעודי לאינטראקציות שבהן מכשירים מונחים בצד. מה כן תוכלו לעשות? המטרה היא ליצור אינטראקציה שמשלבת צחוק, כיף, אווירה חיובית ומהנה. הנה כמה אפשרויות להעביר זמן איכותי יחד, ולעודד שיחה. 1. משחקי קופסה 2. טיול בחיק הטבע 3. בישול משותף 4. פעילות ספורטיבית 5. קריאת ספר הרגעים הללו, של תשומת לב מלאה יחד עם אווירה חיובית יוצרים מרחב בטוח לתקשורת פתוחה והבנה עמוקה. כאשר זה הופך למשהו שבטבע שלנו - חיזוק הקשר עם הילדים הוא בלתי נמנע. תרגלו הקשבה פעילה: הקשבה פעילה היא כלי רב עוצמה לחיזוק קשרים - לאו דווקא עם ילדים - במיוחד עם הילדים שלנו. וזה כמו לחזק שריר. ככל שתתרגלו יותר הקשבה, כך תהיו מקשיבים טובים יותר. וככל שתהיו מקשיבים טובים יותר, כך ילגיכם ירגישו בטוחים, בלתי נשפטים, פתוחים ושמחים לשוחח עמכם. כחסידה מושבעת של רשימות ופרקטיקה, אני משתפת איתך רשימה של פעולות אותן אפשר לתרגל בשיחות כדי להפוך למקשיב הפעיל המקצועי ביותר: 1. הפגינו חוסר שיפוטיות - כלפי ילדיכם, וכלפי הסובב אותם 2. הפגינו עניין אמיתי במה שיש להם להגיד ולשתף 3. תשאלו שאלות ענייניות ורלוונטיות, וכאלה שיוסיפו עוד פרטים ועומק לסיפור 4. קבלו את המחשבות והרגשות שלהם מבלי להגיב על כך ומבלי לתת עצות אלא אם כן נתבקשתם. אמצו שובבות ויצירתיות: שובבות ויצירתיות מספקים הזדמנויות נפלאות לחיבור עם ילדיכם. משחקי דימיון, המשחקים הממוצאים שלהם, לבשל בכאילו, מחבואים או כל משחק שהוא תוצר היצירתיות של ילדיכם גם הם יעשו את העבודה. הרשו לעצמיכם להשתטות! ככל הנראה שתהינו מזה אפילו :) על ידי שקיעה במשחקים שלהם תיצרו בהם תחושת אמון, ביטחון וחיבור עמוקים. שלא לדבר על רגעים של אושר ושמחה המהווים גשר בין העולם שלהם לשלנו. מעוניינים לצאת למסע של חמש סדנאות מדעיות, וכ-8 שעות של פעילות יחד עם ילדיכם? הכנו לכם את קורס סודות היקום + ערכת סדנאות סודות היקום המלאה! 5 מסעות מרתקים ברחבי מערכת השמש וכדור הארץ שלנו! פרטים נוספים:

בחירת מעון היום המתאים לילדכם היא החלטה שכל הורה ניגש אליה תוך שיקול דעת קפדני ויש סיבות טובות לכך. ברור שגם אנחנו כהורים עמדנו ועומדים בפני השיקולים הללו. אבל החלטתי לרכז כאן מידע שיכול לעזור להורים צעירים וותיקים כאחד הפונים אל עבר הדילמה - מי ישגיח ויטפח את האוצר החשוב להם מכל. זה טבעי לחפש סביבה מטפחת שבה ילדכם מרגיש בטוח, שמח ואהוב. מאחר ולא כל הילדים יכולים להצטרף לגן של האקדמיה הצעירה, נחקור בפוסט הזה כיצד לבחור את מעונות היום הטובים ביותר עבור ילדכם. ולא פחות חשוב, כיצד לבחור גן שיספק לכם שקט נפשי ואמון. תעדוף בטיחות ואבטחה: בעת הערכת האפשרויות למעונות היום שימו לב שהבטיחות והביטחון של ילדך צריכים להיות בראש הרשימה. ייחסו חשיבות עליונה לשמירה על סביבה מאובטחת, כולל צוות מיומן היטב, בעלי גישה קפדניות ואמצעי בטיחות המתאימים לגיל. כאשר בטיחות נמצאת במקום הראשון של סדר העדיפויות של הגן, כך תוכלו להיות רגועים ולדעת שילדיכם נמצאים בידיים טובות. מומלץ לשאול את השאלות הבאות כדי להעריך את נושא הבטיחות בגן: האם הרהיטים בגן כולם מותאמים וממוגנים? האם קיימים שקעים חשופים בקרבת הילדים? האם הגדרות תקניים? האם המטבח חסום לגישה של ילדים? האם ישנם מדרגות שאינן חסומות? האם קיימת ערכת עזרה ראשונה? ומי מבין חברי הצוות מוכשר להעניק עזרה ראשונה והחייאה? שימו לב לאינטראקציות של הצוות: אחד הגורמים המרכזיים בבניית אמון במעון הוא התבוננות באינטראקציה של הצוות. מעבר לכך, אינטראקציה בין חברי צוות היא מפתח להצלחה בכל ארגון שהוא - ובהחלט כשמדובר בחינוך ובטיפול בילדינו. חשיפה לאינטראקציה חיובית עוזרת לעודד חיוביות, חברותיות ושלווה בקרב הילדים - וכמובן גם כאן, שלווה ונחת להורים. שימו לב האם הגננות והמטפלות חייכניות ומסבירות פנים? האם האינטראקציה בניהן נעימה ומתאימה לסביבה של ילדים? בקרו במעון, הבחינו בפרטים הקטנים: תשומת לב לפרטים קטנים היא תכונה הנדרשת ממנהל וחשובה בהחלט כשמדברים על חינוך. תשומת לב לפרטים קטנים מעידה על חשיבה קדימה, קפדנות, חוסר התפשרות ואיכות ורמה גבוהים ושאיפה למצויינות. בעבר יצא לי לשוחח עם משקיע דגול, והוא סיפר לי ששניים מהדברים החשובים לו ביותר לפני השקעה הם מצב השירותים - ניקיון ותחזוקה, ריח ואווירה - ואיכות הקפה במטבח העובדים. כששני אלה מרשימים ככה הנראה נוכל לצפות לרמה גבוהה באספקטים נוספים. מעוניינים להתרשם בגן של האקדמיה הצעירה? לפרטים, מידע נוסף והרשמה לחץ כאן.

כהורה, אתה רוצה את הטוב ביותר עבור ילדך. אתה רוצה שהם יהיו מאושרים, בריאים ומצליחים. הורים רבים עושים כל שביכולתם ואף פונים אלינו בשאלה של איך ניתן לעזור לילדינו לרכוש כלים, מיומנויות וכישרון אישי שיעזור להם להיות מוצלחים ומצליחים יותר, כיצד ניתן להעניק להם יתרון יחסי, והאם יש שיטות מוכחות לעשות זאת. מאחר והשאלה הזו חוזרת המון, וכהורה אני בהחלט מבין בצורך של מענה עליה החלטתי לכתוב פה את המידע והשיטות המוכחות לשפר את סיכויהם של ילדינו באקדמיה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי הקרן הלאומית למדע (National Science Foundation) מצא שתלמידים שהשתתפו בתוכניות STEM לאחר בית הספר השיגו בממוצע 1.5 דרגות גבוהות יותר במבחנים סטנדרטיים במתמטיקה (כלומר, בשפה שלנו, 15 נקודות יותר בבממוצע! מתוך 100) ומדעים מאשר תלמידים שלא השתתפו בתוכניות אלו. המחקר מצא גם שתלמידים שהשתתפו בתוכניות STEM (תוכניות העוסקות בתתי נושאים של מדע והנדסה) לאחר בית הספר היו בסבירות גבוהה יותר לקחת יותר קורסים במתמטיקה ומדעים בתיכון ובאקדמיה. המחקר מצא שילדים שהשתתפו בפעילויות מדעיות רק שעה אחת בשבוע היו בעלי סיכוי גבוה ב-20% לקבל ציון מעל הממוצע במבחנים סטנדרטיים מאשר ילדים שלא השתתפו בפעילויות מדעיות. ישנן דרכים רבות בהן ניתן לבצע את החשיפה הזו לתכנים של מדעים והנדסה ולבצע פעילויות מדעיות. לדוגמה: ביקור במוזיאוני מדע ביקור בגני חיות (אפשרות שפחות מועדפת עלי אישית, אבל אין ספק שהיא באמת מעודדת סקרנות ועניין בקרב ילדים) ערכות מדע - לדוגמה, סדנאות סודות היקום, הן אפשרות נהדרת לעידוד סקרנות תוך עשייה פיזית. ולכן האפקטיביות של הסדנאות גבוהה בהרבה מצפייה או קריאה של תכנים מדעיים. לקבלת ערכת סדנאות סודות היקום בהנחה לחץ כאן. ספרי מדע מותאמים לילדים! אחת האפשרויות המועדפות עלי. ביצוע פרויקטים ביתיים, ניסויים וכו'. הדבר החשוב הוא לחשוף את ילדכם למדע בצורה מהנה ומרתקת. כשילדים נהנים, יש סיכוי גבוה יותר שהם ילמדו. בנוסף לשיפור ההצלחה בלימודים, פעילויות מדעיות יכולות גם לעזור לילדים לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתיות, מיומנויות פתרון בעיות ויצירתיות. כל אלו מיומנויות חשובות שיעזרו להם להצליח בלימודים ובחיים. הנה כמה טיפים נוספים לעידוד הורים לספק לילדיהם פעילויות מדעיות: דברו עם ילדיכם על חשיבות המדע. הסבירו להם כיצד המדע יכול לעזור להם להבין את העולם סביבם ולפתור בעיות. הפוך את המדע למהנה. אל תגרמו למדע להיראות כמו מטלה. מצא דרכים לעשות את זה מהנה ומעניין עבור הילדים שלך. תהיו מודל לחיקוי. הראו לילדים שלכם שאתם מתעניינים במדע. דברו איתם על מדע וקראו יחד ספרי מדע. ספקו משאבים. ודאו שלילדיכם תהיה גישה לספרי מדע, מגזינים ואתרי אינטרנט. שלבו מדע בפעילות היום יומית שלכם. חפשו הזדמנויות להשתלב בפעילויות הקשורות למדע בסביבה היום יומית שלכם. זה יכול לכלול התנדבות במוזיאון מדע או השתתפות ביריד מדע. על ידי ביצוע העצות הללו, תוכלו לעזור לילדיכם לפתח אהבה למדע וצמא לידע. זה ייתן להם התחלה בלימודים ובחיים.