Search Results

כאימא, לאביגיל המקסימה. אני מודאגת מהאתגרים החברתיים שהיא עלולה להתמודד איתם במהלך המעבר מבית הספר היסודי לחט"ב. זה לא רק להשאיר מאחור חברים ותיקים ולהסתגל לתרבות בית ספר חדשה אלא גם הלחץ להשתלב ולהצטיין לקראת הלימודים בתיכון והבבגרויות. בעולם של היום, ילדים מבלים זמן רב בטלפון הסלולרי שלהם, האם ידעתם שילדים בין הגילאים 8 -12 צורכים בממוצע 4 שעות של מסך ביום ( זה מטורף!!) , דבר שיכול להיות גם ברכה וגם קללה. בעוד שפלטפורמות מדיה חברתית יכולות לעזור להם להישאר מחוברים עם חברים ובני משפחה שגרים רחוק, הם יכולים גם לתרום לתחושות של בדידות ובידוד, במיוחד כשמדובר ביצירת חברים חדשים. שריי גלב, מרצה ומנחת קבוצות בכירה במכון אדלר, מצביעה על התהליכים הפנימיים ההופכים את המעבר מהיסודי לחטיבה למאתגר עבור הילד. "בתקופה זו הילדים חווים חוסר ודאות עצום, הן לגבי מה שעובר בתוכם גופנית ונפשית והן מבחינת סביבת בית הספר החדש. חשוב לזכור שהילדים מגיעים לשלב ההתפתחותי חדש בגיל הזה. הם עוברים משלב הילדות לשליש הראשון של גיל ההתבגרות ( מתוך כתבה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4408622,00.html) מערכת החינוך מכירה בקושי של הילדים במעבר מהיסודי לחטיבה ויש תכניות המתקיימות עוד בבית הספר היסודי ומועברות ע"י מחנכות הכיתות, העוסקות בפיתוח עצמאות, לקיחת אחריות, יצירת קשרים חברתיים חדשים והפחתת חששות הילדים לקראת המעבר. אך אין די בכך. תרבות חט"ב שונה לרוב מתרבות בית הספר היסודי, עם דגש רב יותר על ביצועים אקדמיים, ספורט ופעילויות חוץ בית ספריות. ילדים עשויים למצוא את זה מאתגר להסתגל לתרבות החדשה הזו, מה שעלול להוביל ללחץ וחרדה. בנוסף, העומס האקדמי לרוב תובעני יותר מאשר בבית הספר היסודי. ילדים עלולים למצוא את עצמם מתקשים לעמוד בקצב הלימודים ושיעורי הבית, מה שיכול להשפיע גם על חייהם החברתיים. הם עשויים להרגיש לחוצים להקריב את החיים החברתיים שלהם כדי לעמוד בקצב העבודה האקדמית שלהם, מה שיוביל לתחושות בידוד נוספות. כדי לטפל בבעיות חברתיות אלו, הדרכים לעשות זאת היא על ידי מתן קורסי העברה, קורסים אלה יכולים לעזור לילדים לעבור בצורה חלקה את המעבר המלחיץ על יד כך שבקורסים הם לומדים כיצד להתמודד עם אתגרים חברתיים ואקדמיים שהם עשויים להיתקל בהם בחטיבה, רוכשים ידע בסיס בכל הקורסים החדשים ומתחילים מנקודת מוצא טובה יותר, רוכשים חברים ושומעים דעות של בני נוער בגיל שלהם שגם בדרכם לחטיבה ולהרפתקאה החדשה. שילוב של פעילויות חוץ לימודיות כגון ספורט, מועדונים ומוזיקה כחלק מהקורסים יכולות לספק מרחב חיובי ובטוח לילדים להכיר חברים חדשים ולבנות מערכות יחסים מתמשכות. לסיכום, המעבר מבית הספר היסודי לתיכון יכול להיות מאתגר, במיוחד בעולם של היום, שבו המדיה החברתית ממלאת תפקיד משמעותי בחיי ילדינו. כהורים ומחנכים, עלינו לעבוד יחד כדי לספק סביבה בטוחה ותומכת לילדינו לשגשוג חברתית ולימודית. על ידי כך, נוכל לעזור להם לבנות חברויות משמעותיות ולהתפתח לאנשים בעלי ביטחון עצמי ומסוגלות.

העולם בו אנו חיים מלא במסגרות וקווי מתאר, לפעמים אותה מסגרת מצתמצמת ומתהדקת או שרק ככה אני מרגישה? האם זו טעות לצבוע מחוץ לקווים? האם זו טעות לשבור את צלע המסגרת ולהכניס תמונות נוספות? למה אני חוששת? למה אני מחכה? עוד לפני שנולדנו, נראה שעתידנו נקבע מראש על ידי נורמות וציפיות חברתיות. אומרים לנו ללמוד קשה, לקבל ציונים טובים, ללמוד באוניברסיטה ולהבטיח עבודה טובה. עבור רבים מאיתנו, דרך זו עשויה להיראות כאופציה היחידה. אבל מה קורה כשאנחנו מגיעים לסוף הדרך שנקבעה מראש ומגלים שאנחנו לא מרוצים מהמקום שאליו הגענו? זה יכול להיות מפחיד להשתחרר מהמסגרת שנבנתה עבורנו לפני שנולדנו, אבל זה חיוני אם אנחנו רוצים לחיות חיים מספקים. נטילת סיכונים והגשמת התשוקות שלנו יכולה להוביל להישגים מדהימים ולהגשמת כל החלומות שלנו, כן כן אגדות קימות רק תעזו לפתוח את הספר. אנשים מצליחים כמו אופרה ווינפרי, שגדלה בעוני אבל סירבה לתת לנסיבות שלה להגדיר אותה, היא דוגמא נהדרת לכך. היא הלכה בעקבות ליבה והפכה לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בעולם. או J.K. רולינג, שהייתה אם חד הורית שחיה מרווחה כשהחלה לכתוב את סדרת הארי פוטר. למרות דחיות ומכשולים, היא המשיכה והפכה לאחת הסופרות המצליחות בהיסטוריה. השתחררות מהמסגרת ומעקב אחרי הלב שלנו עשויים לדרוש מאיתנו לקחת סיכונים ולצאת אל מחוץ לאזורי הנוחות שלנו. אבל כמו שסטיב ג'ובס אמר פעם, "העבודה שלך הולכת למלא חלק גדול מהחיים שלך, והדרך היחידה להיות מרוצה באמת היא לעשות את מה שאתה מאמין שהוא עבודה נהדרת. והדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת היא לאהוב. מה אתה עושה." האם אתם אוהבים, את השכנים שלכם? את החברים שלכם? את המשפחה שלכם? את עצמכם? קחו סיכונים, רדפו אחר התשוקות שלכם, ואל תפחדו להשתחרר מהציפיות שאחרים הציבו מכם. אז בואו נשתחרר יחדיו ונלך אחרי הלב שלנו. בואו נסמוך על עצמנו ונעשה את הצעד הראשון לקראת יצירת החיים שאנחנו באמת רוצים. ממליצה להקשיב לשיר : Christina Perri - Human https://www.youtube.com/watch?v=r5yaoMjaAmE&ab_channel=ChristinaPerri

בתור ילדה צעירה, לא הרגשתי שאני מקבלת את הכלים הדרושים לי כדי להצליח מבחינה מקצועית. לעתים קרובות הרגשתי אבודה בים של מידע ושינון. למרות האתגרים והבלבול הגדול, הצלחתי למצוא את המסלולי מבין אינסוף שבילים. אך למרות שמצאתי מקום, גם בבגרות הרגשתי שמשהו היה חסר, ידעתי שאני חייבת לשנות את דרכי, לעזוב את העבודה הבטוחה כמהנדסת ולצאת למסע חדש: מסע לשינוי מערכת החינוך, לתת לתלמידים את הכלים הדרושים להם כדי להצליח, אותם כלים שלא קיבלתי כילדה בתוך כיתת הלימוד. וכך, יצאתי למשימה לפתח שיטת הוראה חדשה שתעצים את התלמידים ותספק להם את הכישורים הדרושים להם כדי להצליח בעולם האמיתי. לאחר שנים רבות של מחקר ולמידה, פיתחתי את מודל E.L.M - Empowered Learning Model מודל זה מבוסס על למידה בעזרת פרויקטים ומציבה את התלמיד במרכז הלמידה שלו. עם מודל התלמידים לוקחים חלק פעיל בחינוך שלהם ומפתחים הבנה עמוקה של החומר. כיום מערכת החינוך שמה במרכז את החומר הנלמד, המודל מיושן, ואינו מתאים כלל לעידן שלנו, שבו הצורך במיומנויות גדול מהצורך בידע. הגיע הזמן להפנות את הזרקור אל התלמיד ולא להפך. עקרונות המודל נועדו לאתגר את התלמידים ולעודד אותם לחשיבה ביקורתית ויצירתית. לכן הלמידה מבוססת על פרוקיטים וערכות חשיבה ומדע. גישה זו מעצימה את התלמידים לקחת בעלות על הלמידה שלהם, ומאפשרת להם לפתח פתרונות משלהם ולחקור את החומר בצורה משמעותית. בנוסף לפרויקטים השיטה מתמקדת גם בפיתוח חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ומיומנויות תקשורת. מיומנויות אלו הכרחיות להצלחה בכל תחום, ועל ידי שילובן בתכנית הלימודים, אני עוזרת לפתח את הביטחון והיכולת הדרושים להם כדי להצליח בקריירה שלהם. עבורי, מודל E.L.M הוא יותר מסתם שיטת הוראה, זו שליחות. אני רוצה לתת לתלמידים לא משנה מהיכן הם את הכלים שהמערכת לא ידעה לתת לי ונאלצתי לחפשם בעצמי, להעצים אותם ולעזור להם להגשים את מלוא הפוטנציאל הטמון הבם. אני מאמינה שעל ידי הנדסת החינוך מחדש עם מודל E.L.M נוכל לעזור לדור הבא לצמוח ולהיות גדולים וחזקים מאיתנו, לגבש איכויות מנהיגותיות כבר בגיל צעיר ולהפוך את העולם למקום מתקדם ויפה עוד יותר . אל תפסיקו לחקור, ויולטה ציוני

כאמא, מהנדסת ויזמית ב תחום החינוך, ראיתי ממקור רא שון את המגבלות והחסרונות של מערכת החינוך המסורתית. תלמידים מבריקים ומוכשרים רבים, כמו אדם, נלכדים בפס הייצור שלו, לא מצליחים לפרוח ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלהם. אדם, תלמיד כיתה ג' עם מוח מבריק וסקרן, היה אחד מהילדים האלה. למרות שכלו יוצא הדופן, הוא לא היה מסוגל לשבת בבית הספר, משועמם מהשיעורים המונוטוניים ולא מתעניין בחומר הנלמד. לרוע המזל, מוריו לא הצליחו לתמוך בצרכיו הייחודיים והמנהל, במקום לעודד את היצירתיות והגאונות שלו, שכנע את אמו לשים אותו על ריטלין. ילדים כמו אדם מתויגים לרוב כ"שונים", "קשים" או "מפריעים" ואינם מקבלים את התמיכה והמשאבים הדר ושים להם כדי למצות את הפוטנציאל שלהם. הם מתנתקים וחסרי עניין בבית הספר, מה שמוביל לביצועים לימודיים לקויים ו לדימוי עצמי שלילי. סיפור של אדם לעולם ישאר בתוך זיכרוני, חיוכו ומשפטים מלאים בגאונות לדוגמא: כשהייתה לי ההזדמנות ללמד אותו על מהירות האור, הוא שאל אותי, מה יקרה אם הוא היה מדליק פנס ורץ? השאלה הפשוטה הזו הייתה הניצוץ שהצית את דמיונו ואת היצירתיות של אדם ונתן בי את התשוקה והרצון להוביל לשינוי. למי שלא מכיר את תחום הפיזיקה, מהירות האור נחשבת למהירות המהירה ביותר ביקום, הנעה במהירות של 299,792,458 מטר לשנייה. משמעות הדבר היא שהאור נע מהר יותר מכל דבר אחר שאנו מכירים, מה שהופך אותו לחלק בסיסי בהבנתנו את היקום. כשאדם שאל מה יקרה אם ישאיר פנס דולק וירוץ, הוא ניסה להוסיף את מהירות הריצה שלו למהירות האור. זהו מושג בסיסי בפיזיקה, מכיוון שאנו מבינים שאי אפשר להוסיף מהירויות בצורה זו. במקום זאת, עלינו להשתמש בתורת היחסות הפרטית, אשר מסבירה כיצד עצמים נעים זה ביחס לזה וכיצד תנועותיהם מושפעות מהמהירויות היחסיות שלה ם. סיפורו של אדם מדגיש את הצורך הדחוף בשינוי במערכת החינוך. בתי הספר צריכים להיות מותאמים לתלמיד, ולא להיפך. אנחנו צריכים לאמץ ולעודד את הפוטנציאל הגלום של התלמידים, במקום לחנוק אותו בגישה מתאימה לכולם. כהורים ומחנכים, באחריותנו לי צור סביבה שבה תלמידים כמו אדם יכולים לשגשג. בסיילו אקמי, אנו מבינים את חשיבות המשימה הזו ושואפים לשים את התלמיד במרכז הקורסים שלנו להצלחה ומצוינות. אנו מאמינים בלהעצים את התלמידים שלנו לגלות את הדרך שלהם להצלחה, במקום להכריח אות ם לתבנית שנקבעה מראש. אני מקווה שעל ידי שיתוף הסיפור של אדם נוכל לגעת בלבם של ההורים ולעורר בהם השראה לחפש אפשרויות חינוך חלופיות עבור ילדיהם. תן לנו לעבוד יחד כדי לשבור את התבנית וליצור עתיד מזהיר יותר לדור הבא של מוחות מבריקים כמו אדם.

מדענים גילו לאחרונה תגלית מרגשת - לצדק יש כעת 92 ירחים! זוהי עדות לנפלאות העצומות והמתרחבות של היקום שלנו. גילוי הירחים החדשים הללו הוא אבן דרך מרכזית עבור הקהילה המדעית ואוהבי החלל כאחד, שכן היא מספקת תובנה נוספת על פעולת מערכת השמש שלנו ועל האפשרויות לחיים מעבר לכדור הארץ. צדק, כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש שלנו, תמיד היה ידוע כבעל ירחים רבים. בשנים האחרונות עשו מדענים צעדים גדולים בגילוי עוד ועוד מהם, כאשר התגלית האחרונה הביאה את המספר הכולל של ירחי צדק ל-92. תגלית זו התאפשרה באמצעות שימוש בטלסקופים מתקדמים ואלגוריתמים ממוחשבים, שאפשרו למדענים לחפש ירחים שלא התגלו בעבר סביב ענקית הגז. גילוי הירחים החדשים הללו חשוב לא רק משום שהוא מגביר את הבנתנו את צדק ואת מקומו במערכת השמש שלנו, אלא גם משום שהוא עוזר לנו להבין את ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש שלנו כולה. ירחים אלו נחשבים כשרידים ממערכת השמש המוקדמת, וגילוים שופך אור על השלבים המוקדמים של היווצרות כוכבי הלכת. בנוסף לתגלית המרגשת הזו, מדענים גילו בשנים האחרונות גם ממצאים פורצי דרך אחרים. לדוגמה, גילוי המים על מאדים עורר עניין מחודש באפשרויות לחיים מעבר לכדור הארץ. זה הוביל להתמקדות מחודשת במאדים כמיקום פוטנציאלי ליישובים אנושיים עתידיים, שכן זמינות המים היא דרישת מפתח לקיום חיים. התגליות האחרונות הללו הן עדות להתקדמות שנעשתה בהבנתנו את היקום שלנו ואת האפשרויות לחיים מעבר לכדור הארץ. הם משמשים כתזכורת לעתיד המרגש שצפוי לחקר החלל ולגילוי. הירחים החדשים שהתגלו של צדק הם חלק מקבוצת ירחים שמסתובבים בכיוון ההפוך לסיבובו של צדק, שהוא מאפיין ייחודי בין ירחי צדק. קבוצה זו נחשבת גם כשרידים של ירח גדול יותר שהתנפץ מפגיעת שביט או אסטרואיד. מה שעוד יותר מסקרן הוא שהירחים האלה קטנים מאוד, כשהגדול שבהם הוא בגודל של פחות מקילומטר. לגילוי אולי אין השפעה ישירה על חיי היומיום שלנו על כדור הארץ, אבל הוא מספק מידע רב ערך על היווצרות והתפתחות מערכת השמש שלנו ויכול עזור לנו לקדם את הידע שלנו בפיזיקה ואסטרונומיה, מה שמוביל להתקדמות טכנולוגית וחידושים שיכולים להיות בעלי יישומים מעשיים. לדוגמה, סוג זה של מחקר יכול לעזור לשפר את ההבנה שלנו כיצד להגן על כדור הארץ מפני אסטרואידים ושביטים שעלולים להיות מסוכנים. לכן, בעוד שגילוי 92 ירחים חדשים סביב צדק עשוי להיראות כמו אירוע רחוק, זהו למעשה צעד קדימה במסע שלנו להבין את היקום ואת מקומנו בתוכו. https://edition.cnn.com/2023/02/06/world/jupiter-new-moons-scn/index.html?fbclid=IwAR0CsjSxj6u805kjJC37oBEaQbdlpsyLl-pggLbhlSP9lo47UgSIrML2ZmI #Jupiter92Moons #ExpandingUniverse #SpaceDiscovery #JupiterMoons #SolarSystemExploration #JourneyThroughTheUniverse #AdvancesInSpaceTechnology #FutureOfMars #LifeBeyondEarth #CosmicWonders.

מילה טובה כבר כל כך נדירה. בעידן שהכל סביב הלייקים, התגובות ותשומת הלב ה"מזויפת" הוירטואלית, המילה הטובה לאט לאט נעלמת. במקום להגיד אני שמח, על מסך קר מרגש יש ציור של עיגול צהוב עם עיני כפתורים שחורות וקשת דקה מצד לצד, סמיילי מחיוך הם קוראים לו. במקום להגיד אני אוהב אותך, מעריך אותך, מחבב אותך. ציור אדום קופץ המתאר את ה"לב", למרות שליבנו לא ניראה כך כלל. כל כך קל לבחור אותו מבין שורה שלמה של צורות ופרצופים. אבל לרשום "אני מעריך אותך" כל כך נדיר כאן. בעולם שבו הרגש נעלם, והקול הוא. אני עמודת מולכם וצופה כיצד מילים כואבות נאמרות בקלות בכיתה, לאותם מילים אתם לא משתמשים בציור של פרצוף עם הבעה כזאת או אחרת. אותם מילים נאמרות בגאווה יומרנית. "שמנה", "טיפש", " לא יצולח", "מכוערת" כל מילה כזאת שורטת את הקירות מסביב, לאט לאט הקיר כבר לא יהיה ואותם מילים ימשיכו לשוטט בעולם עד שאת/ה תאספו אותם ותחליטו שאתם לא טובים מספיק. נתתי לו משימה כתגובה הוא ענה לי: "אני בחיים לא אצליח לעשות את זה לבד, אני לא מוצלח ולא חכם מספיק". בכיתי, אני לא מכירה אותך חוץ משמך אבל אני יודעת שאתה תכבוש את העולם ילדון, הלוואי שיכולתי להיות שם בשבילך.מילה טובה חולקה בכל כיתה היום, מילה כתובה, מרושעת! מזכירה לנו כמה נדירות המילים הטובות . תקשיב/' לי את/ה, אתה מוצלח, נהדר, מקסים, יפיפה, אלוף, מאושר, נדיב. צועקת מליבי ללביכם בדממה. שימו את המכשירים הקרים בצד. אותם מכשירים שגורמים לכל כך הרבה צער וכאב.אני איבדתי את אחי, הוא גווע מרעב למילה טובה. איבדתי אותו כי דרך המסך לא ראיתי את הדמעות בעיניו, דרך המסך לא ראיתי את ידיו הרועדות, דרך המסך לא שמעתי את קולו נקרע דרך האוויר.העולם מתקדם טכנולוגית ואני איתו אבל בואו נבחר כיצד לנצל את אותו עולם חדש ונחדיר רגש בתוך הנחושת, הברזל והפלסטיק שכיום הילדים "אבודים" בלעדיו.למכשיר יש תחליף, לאחי לעולם לא יהיה. מילה טובה אני שולחת לך מהאדמה למרומים: אני אוהבת אותך, אתה האור שלי

"כאשר פרופסור יוטוניום ניסה ליצור את הבנות המושלמות מסוכר, פלפל, וכל דבר נחמד, הוא הוסיף בטעות מנה כפולה של כימיקל איקס. כך נוצרו בנות הפאוור פאף. הבנות משתמשות בכוחות העל שלהן במלחמה בפשע ובכוחות הרשע, ומגנות על טאונסוויל ועל כל תושביה" עוד מילדותי שאלתי את עצמי: "למה אני לא יכולה להיות מיוחדת?". במשך שנים ביקשתי להיות שונה, להיות אמיצה, להיות גיבורת על. אפילו התחפשתי לכזאת, אבל אחרי שכל האיפור והתלבושת ירדו נשארתי אותה ילדה רגילה לחלוטין. "למה שאני אצליח, אני לא מיוחד", שמעתי אותו אומר באחד החוגים שלי וליבי נזכר באותה ילדה קטנה. בכיתה צפופה בבית הספר שבה יש שלושים תלמידים ויותר, הוא נעלם! בכיתה צפופה שאחרים צועקים יותר, הוא נדם! בכיתה צפופה שבה אחרים מחייכים יותר, הוא נותר נבוך! אולי הוא לא עשוי מסוכר, פלפל וכל דבר נחמד, ואולי הוא לא כל מה שקיוונו שיהיה בילד שלנו, הוא כל כך יותר! הוא הגיבור של כולנו, הוא מלא במנה כפולה ומכפולת של כימיקל איקס שהופכת אותו לגיבור.הורים יקרים, תנו להם את ההרגשה שהם לא נעלמים בעיניכם, תנו להם את התחושה שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים (לעוף, להרים דברים לשמים, לראות מעבר לניראה, להשפיע על אחרים). חבקו אותם כי הם זקוקה למילה טובה וחיוך חם.כיום אני אומרת לאותה ילדה קטנה תודה, את הגיבורה שלי!

האם הייתי אומרת לכם שרוחות רפאים קיימות, שיש מי שהאור שלו עדין קיים גם לאחר שהוא לא איתנו יותר. צריך לראות כדאי להאמין, אשמח להראות לכם! לפני שנוכל להבין איפה למצוא רוחות רפאים וכיצד ייתכן שהן עדין איתנו, בואו נדבר על אור! לאור ישנה מהירות, והוא נע בחלל בקצב של 300,000 ק"מ לשנייה, כלומר לאור השמש שלנו לוקח 8 דקות להגיע אלינו. זה אומר שאנו רואים את השמש כמו שהייתה לפני 8 דקות, ברגע שהאור יצא ממנה, אנחנו רואים אל העבר! בלילות חשוכים ומרחוקים מהעיר הגדולה, אני יכולה לראות אותן, כל כך יפות. בזכותן אני מאמינה שאני מיוחדת. אני שעומדת על האדמה הזו וחולמת לי, אני קיימת ביקום אינסופי ומצליחה להשמיע את קולי. למרות שהן נקודות קטנטנות על המשטח השחור שנקרא היקום, אם נוכל לעוף בדימיון נגלה מראה מרהיב, כדורי גז (מימן והליום בעיקר) ענקיים מלאי חיים וחום. כל נקודות האור בשמיים שאתם רואים הן למעשה שמשות עצומות, בוערות ומאירות, הרחוקות מאיתנו שנות אור, בדומה לשמש שלנו.שמשות יקרות אנחנו לא נשכח אתכן, האור שלכן ילווה אותנו בשמיים החשוכים. גם אם אותן שמשות מתו לפני מאות שנים, בגלל מרחקן מכדור הארץ הן עדיו מאירות. יבוא היום והן יוחלפו באור אחר, אבל ברגע זה אני אמינה ברוחות רפאים ומאמינה שהכל אפשרי.מסתבר שהשמיים הם כבר לא הגבול!בואו לקחת חלק מחוגי אסטרונומיה שלנו, "סודות היקום", יחד ניצא למסע אל החלל! קבוצות מגן חובה ועד כיתה ו. להרשמה ופרטים: ויולטה : 054-4961371

אני עדין במרדף אחר הכנפיים שלי, הן נלקחו ממני בגיל צעיר. אל תקטעו להם את שלהם. יום אחד הם בגן חובה ומיד לאחר מכן הם כבר מסיימים את כיתה א'. אנחנו לא יכולים לשלוט בזמן, אבל אנחנו יכולים לשלוט בצורה שהילדים שלנו מתפתחים וגדלים לאורך אותו זמן חמקמק. תסתכלו עליהם, בגן חובה הם מלאי סקרנות, נועזים, פתוחים מחשבתית, סף ההצלחה אינסופי, לא מתייגים את עצמם. כעת תסתכלו עליהם שוב הם כבר בסופה של כיתה א' . למה הם לא מתרוממים מהאדמה? האם יכול להיות שבית הספר משפיע על היצרתיות והמעוף שלהם? האם יכול להיות שהתבניות לא מתאימות לכל אחד, האם יכול להיות שהכנפיים שלהם נעלמות?"זה ממש פלא ששיטות ההוראה המודרניות עדיין לא החניקו לחלוטין את חדוות החקירה. זוהי טעות חמורה להניח שניתן לקדם את ההנאה מהתבוננות ובדיקה באמצעים של כפייה וחובה." אמר אלברט איינשטיין. כחלק מהחוגים של סיילו סקול אנחנו מרכיבים מודלים חינוכים, לדגומה: מערכת השמש, בהם המשתתף מבצע שימוש במברג, ברגים, הרכבת חלקים, צביעה וגזירה. הערכה ניתנה לילדי הגן ולכיתות א-ב. המשתתפים בגילאי הגן פתחו את הערכה התחילו לנסות לחבר חלקים ביחד, הסתכלו על ההוראות מכל הצדדים, התחילו לממש ולגעת בכל החלקים, חלקם נפלו לריצפה חלקם נאבדו אבל חיוך עלה על פני, הייתי גאה בהם. "מדענים צעירים אמיתיים" חשבתי לעצמי. לעומת זאת את אותה ערכה נתתי למשתתפים שהיו בסוף א' ותחילת ב'. " מה עושים" הם ישר שאלו. מחזיקים בקור את הערכה הסגורה ומסתכלים עלי חסרי אונים. " מה עכשיו, אנחנו לא יודעים לעשות, אנחנו לא מצליחים , אנחנו פשוט לא", ליבי נשבר. לאן נעלמתם?התוצאה היא, שנטלנו מהילדים את יכולתם הטבעית להיות מוכנים לשגיאה."אם אינך מוכן לשגות מדי פעם, לעולם לא תיצור דברים מקוריים". אומר פרופסור קן רובינסון כמו שחשוב לכם שהילד שלכם יצליח בחשבון, אנגלית ושפה, חשוב יותר שהוא יתמודד מול אתגר ויכשל כדאי שיוכל לקום חזק יותר וגאה. אל תתנו להם את התשובה בקלות, תסקרנו אותם, תאתגרו אותם, תגרמו להם לאסוף מספיק נוצות שיוכלו לשוב לשמיים."מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע לחינוך שלי." אמר מארק טוויין. אני מזמינה אתכם לשיעור ניסיון בחוגי מדעים ואסטרונומיה ברחבי הארץ, לפרטים והרשמה השאירו פרטים ואחזור אליכם: https://www.cieloschool.com/contact ביחד נצא למסע לחלל ונגלה יופי עוצר נשימה

היום גילית משהו מפתיע. הוא/היא סקרנן, הוא/היא סבלן, הוא אנרגטי, הוא/היא יצרתי. אני כבר יכולה פחות או יותר לראותכל אחד כמיוחד ושונה מהשאר. בכיתה מלאה באנרגטים ומוחות שלא מספיקים לנוח היא לא תמיד בלטה אבל תמיד ישבה והקשיבה בעיניים עצובות מלאות סקרנות. תמיד נותנת את דעתה, תמיד מכינה את המשימות בצורה הטובה ביותר, תמיד מחייכת אלי ותמיד אומרת תודה. כל כך מיוחדת. היא השלווה בכיתה. אמא שלה סיפרה לי היום שהיא על הספקטרום האוטיסטי. עוברת שלושה טיפולים בשבוע ביותר מ 4 שנים האחרונות. טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת. לדעתי היא מושלמת. אבל בכל זאת אני רוצה להציל אותה, לא יודעת ממה. **חיבוק חם לפני השיעור, ניפנוף לשלום בסופו הפוכו להיות לרגעים קטנים שאני מחכה להם. אני עדין לא אמא אבל האם יכול להיות שישנו אושר גם ברגעים הקטנים האילו? אושר רגעי שגורם לי להרגיש אני שמחה שהייתי פה בשבילו/ה** במספר כיתות יש לי ילדים על הספקטרום והשילוב שלהם מקסים במסגרת כיתה קטנה וחמימה. המילה סקרנות עולה הרבה בהקשר של אותם ילדים. היא ואחרים עוד יטרפו את העולם, למרות שהם נולדו עם קושי כזה או אחר שום דבר לא יעצור אותם ואני כל כך שמחה להיות חלק מהדחפור שיסלול להם את הדרך. >>>> חייכי, את נהדרת!