יום המילה הטובה

מילה טובה כבר כל כך נדירה. בעידן שהכל סביב הלייקים, התגובות ותשומת הלב ה"מזויפת" הוירטואלית, המילה הטובה לאט לאט נעלמת. במקום להגיד אני שמח, על מסך קר מרגש יש ציור של עיגול צהוב עם עיני כפתורים שחורות וקשת דקה מצד לצד, סמיילי מחיוך הם קוראים לו. במקום להגיד אני אוהב אותך, מעריך אותך, מחבב אותך. ציור אדום קופץ המתאר את ה"לב", למרות שליבנו לא ניראה כך כלל. כל כך קל לבחור אותו מבין שורה שלמה של צורות ופרצופים. אבל לרשום "אני מעריך אותך" כל כך נדיר כאן.

בעולם שבו הרגש נעלם, והקול הוא. אני עמודת מולכם וצופה כיצד מילים כואבות נאמרות בקלות בכיתה, לאותם מילים אתם לא משתמשים בציור של פרצוף עם הבעה כזאת או אחרת. אותם מילים נאמרות בגאווה יומרנית. "שמנה", "טיפש", " לא יצולח", "מכוערת" כל מילה כזאת שורטת את הקירות מסביב, לאט לאט הקיר כבר לא יהיה ואותם מילים ימשיכו לשוטט בעולם עד שאת/ה תאספו אותם ותחליטו שאתם לא טובים מספיק.

נתתי לו משימה כתגובה הוא ענה לי: "אני בחיים לא אצליח לעשות את זה לבד, אני לא מוצלח ולא חכם מספיק". בכיתי, אני לא מכירה אותך חוץ משמך אבל אני יודעת שאתה תכבוש את העולם ילדון, הלוואי שיכולתי להיות שם בשבילך.מילה טובה חולקה בכל כיתה היום, מילה כתובה, מרושעת! מזכירה לנו כמה נדירות המילים הטובות . תקשיב/' לי את/ה, אתה מוצלח, נהדר, מקסים, יפיפה, אלוף, מאושר, נדיב. צועקת מליבי ללביכם בדממה. שימו את המכשירים הקרים בצד. אותם מכשירים שגורמים לכל כך הרבה צער וכאב.אני איבדתי את אחי, הוא גווע מרעב למילה טובה. איבדתי אותו כי דרך המסך לא ראיתי את הדמעות בעיניו, דרך המסך לא ראיתי את ידיו הרועדות, דרך המסך לא שמעתי את קולו נקרע דרך האוויר.העולם מתקדם טכנולוגית ואני איתו אבל בואו נבחר כיצד לנצל את אותו עולם חדש ונחדיר רגש בתוך הנחושת, הברזל והפלסטיק שכיום הילדים "אבודים" בלעדיו.למכשיר יש תחליף, לאחי לעולם לא יהיה. מילה טובה אני שולחת לך מהאדמה למרומים: אני אוהבת אותך, אתה האור שלי