היום גילית משהו מפתיע.
הוא/היא סקרנן, הוא/היא סבלן, הוא אנרגטי, הוא/היא יצרתי. אני כבר יכולה פחות או יותר לראותכל אחד כמיוחד ושונה מהשאר.
בכיתה מלאה באנרגטים ומוחות שלא מספיקים לנוח היא לא תמיד בלטה אבל תמיד ישבה והקשיבה בעיניים עצובות מלאות סקרנות. תמיד נותנת את דעתה, תמיד מכינה את המשימות בצורה הטובה ביותר, תמיד מחייכת אלי ותמיד אומרת תודה. כל כך מיוחדת. היא השלווה בכיתה.
אמא שלה סיפרה לי היום שהיא על הספקטרום האוטיסטי. עוברת שלושה טיפולים בשבוע ביותר מ 4 שנים האחרונות. טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת. לדעתי היא מושלמת. אבל בכל זאת אני רוצה להציל אותה, לא יודעת ממה.
**חיבוק חם לפני השיעור, ניפנוף לשלום בסופו הפוכו להיות לרגעים קטנים שאני מחכה להם. אני עדין לא אמא אבל האם יכול להיות שישנו אושר גם ברגעים הקטנים האילו? אושר רגעי שגורם לי להרגיש אני שמחה שהייתי פה בשבילו/ה**
במספר כיתות יש לי ילדים על הספקטרום והשילוב שלהם מקסים במסגרת כיתה קטנה וחמימה. המילה סקרנות עולה הרבה בהקשר של אותם ילדים. היא ואחרים עוד יטרפו את העולם, למרות שהם נולדו עם קושי כזה או אחר שום דבר לא יעצור אותם ואני כל כך שמחה להיות חלק מהדחפור שיסלול להם את הדרך.
>>>> חייכי, את נהדרת!
Comments