איך להתמודד עם מצב אי הוודאות - מדריך מעשי להורים וילדים בזמני מצוקה לאומית

הקדמה: אני זוכר את סבתא שלי, אומרת לי כילד "כשתגדל כבר לא יהיה צבא". התקווה לימים שקטים בוערת ובערה בכולנו. בין אם יום אחד זה יקרה או לא, עלינו להיות ערוכים גם נפשית וריגשית ולהיות מוכנים לתמוך בתא המשפחתי שלנו, לעצים את החוסן הריגשי של ילדינו ולרכוש כלים להתמודד עם מצבי אי וודאות וחרדה.

הורים יקרים.

כולנו התעוררנו ביום שבת בוקר אל תוך סיוט שלא ידענו לדמיין קודם, תמונות וסרטונים, סיפורי אימה, סיפורי גבורה, ריצות למרחבים מוגנים, בכי, בהלה וחוסר אונים.

אם אלה הרגשות שלנו, רק נסו לדמיין מה עובר על הילדים שלנו, שרואים את ההורים שלהם, מקור הביטחון שלהם במצב שכזה, מעורערים וחסרי ביטחון בעצמם. הילדים שלנו זקוקים לביטחון מאיתנו, לכמה שיותר שיגרה, לאהבה וקור רוח, לליטוף וחום, לקרבה ולראות אותנו שולטים בעניינים.

לנו כהורים יש משימה חשובה מאין כמוה, ובמלחמה הזו, שזה העורף הוא החזית, המשימה החשובה שלנו היא טיפוח החוסן הריגשי ושמירה על שיגרה ופעילות.

קודם כל, כדאי שנבין את הרגשות של ילדינו.

מלחמה, קונפליקטים, רעשי יירוטים ונפילות, אזעקות והתגובות שהם רואים בקרב הבוגרים מהם יכולים לעורר רגשות של פחד, תסכול, חרדה ובלבול.

חשוב ליצור מרחב בטוח לתקשורת פתוחה. עודדו את ילדיכם לבטא את רגשותיהם באמצעות מילים, ציור, או משחק. עזרו להם להבין מה הם מרגישים ושזה בסדר גמור להרגיש כך.

גם חיבוק יכול להיות נהדר בכל שלב.

הפוסט הזה הוא פרקטי, ועיקרו הוא לתת כלים להתנהלות שיגרתית ככל הניתן במצב הנוכחי ולעזור לכם ולי לרכוש כלים שיעזרו לילדינו לרכוש חוסן ריגשי ולצלוח את התקופה הזאת בצורה החיובית ביותר.

כדי יצליח, והכלים באמת יהיו בעלי ערך עבור ילדיכם, עליכם לממש כל טיפ שתבחרו להשתמש בו קודם כל על עצמכם - הילדים שלנו הם הראשונים לראות דרכנו ויודעים להבחין מתי אנו עם ביטחון ומתי לא.

במידה ואכן תיישמו את הטיפים והעקרונות על עצמכם, תוכלו להעניק לילדיכם כלים שיחזקו אותם, יעזרו להם להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי הזה, ותציידו אותם בכלים שימשיכו איתם לכל החיים.

טיפים ועקרונות להעצמה של חוסן רגשי בתא המשפחתי שלכם:

אסטרטגיות התמודדות:

• לימדו יחד תרגילי נשימה, מיינדפולנס וטכניקות הרפיה פשוטות. כלים שיעזרו לילדיכם להתמודד עם מתח וחרדה. דוגמה לתרגיל הרפייה: שכבו על גבכם בחדר שקט, בטוח, וחשוך. הדליקו מוזיקת מדיטציה מרגיעה (אפשר גם צלילי טבע - פכפוך נחל וציפורים), עיצמו עיניים ובעזרת הנחייה של אחד ההורים בצעו נשימות עמקות וסדירות ואת התרגיל הבא: עברו איבר איבר בגוף וודאו שהוא רפוי ונינוח, מהאצבעות ברגליים, למפרק הקרסול, וצעד צעד עד לעיניים, למצח והקרקפת.

• חיזוקים חיוביים: חגגו יחד ניצחונות ורגעי אומץ. חזקו את הרעיון שזה בסדר לבקש עזרה כשצריך.

שמירה על שיגרה יומית:

בתוך הכאוס, שמירה על שגרת יום יום מספקת תחושת יציבות וחוסן הן לבוגרים והן לילדים בכל גיל. השגרה יוצרת מסגרת לנורמליות, ומשמשת כעוגן בתקופה לא ברורה.

• נהלו לוח זמנים עקבי: היצמדו ללוח זמנים יומי עקבי. נהלו את הבית (או המרחב המוגן) בזמנים מסודרים, כולל זמני ארוחה, משחק, פעילויות, שעות למידה, מקלחת ושינה.

• ארגנו את המרחב הבטוח שלכם בצורה נעימה, בטיחותית, דאגו שיהיה מאובזר בהתאם (כך גם הביטחון שלכם יגבר).

• סדרו בביתכם גם מרחב "התבודדות" כאשר אחד מבני הבית ירצה להיות מעט לבד, לקרוא ספר בשקט, לדבר בטלפון או כל דבר אחר. שמירה על מעט פרטיות תעזור לבני הבית, ההורים והילדים להתמודד עם הצפה ריגשית.

• בצעו פעילות גופנית באופן סדיר. בחרו שעה קבועה ביום עבור פעילות גופנית. (אני בחרתי את לפני ארוחת הצהריים). נלפעילות הגופנית השפעה מוכחת על ביטחון עצמי, נוסף על הבריאות הפיזית.

במידת האפשר, נצא לשחק בחוץ, בקרבת כניסה למבנה בעל מרחב מוגן בלבד (לדוגמה ליד הכניסה ללובי הבניין, כאשר חדר המדרגות הוא במרחק הנכון).

יציאה מהבית, אל האוויר, קצרה ככל שתהיה תהווה עבורכם שינוי אווירה מרענן ותעזור לאגור אנרגיות להמשך היום.

משחקים משפחתיית, משחקי קופסה וגיבוש:

תריגילים, פעילויות ידידותיות למשפחה, משחקי קופסה ובעצם כל פעילות מגבשת תהפוך את המרחב שלנו לחזק יותר, למאוחד יותר ולנעים.

דאגו לשלב בשגרה שלכם פעילויות המערבות את כל בני הבית יחד.

דוגמאות:

• משחקי קופסה: שם קוד, קטאן, מונופול, דיקסיט, טריוויה וכו'.

• משחקי תפקידים: הרמז, מבוכים ודרקונים, משחקי פנטומימה ואסוציאציות.

• בישול יחד, מציאת מתכונים מגוונים וההכנה שלהם.

לסיכום, בתקופה של אי ודאות, כמו זו שאנו נמצאים בה, להורים תפקיד מכריע בתמיכה רגשית עבור ילדיהם. על ידי הבנת הרגשות, טיפוח חוסן, עידוד שיח, שמירה על שיגרה ופעילות גופנית וגיבוש משפחתי ההורים יכולים לספק בסיס יציב לילדיהם ולעזור להם לרכוש כלים שישרתו אותם כל חייהם ובימי אי הוודאות שככל הנראה עוד יבואו.

בנוסף, אני מצרף כאן הודעה מאת השירות הפסיכולוגי. גם היא בעלת ערך רב וטיפים שלכולנו כדאי להכיר.

הודעה מהשירות הפסיכולוגי:

מה עושים עם ילדים בזמן מתיחות ביטחונית בבית ובמרחב המוגן?

🫂 שומרים על קרבה פיזית- נוכחות וקרבה פיזית הן הפעולות הבסיסיות ביותר להרגעת ילדים בכל גיל. חשוב לשמור על קשר עין, מגע יד, ישיבה קרובה, חיבוק וליטוף באופן המותאם לגיל. אין צורך בדיבור יתר ובהסברים חוזרים.

🗣 מדברים בכנות אך בביטחון– חשוב לתת מידע אמין ופשוט. לומר "המצב לא רגוע בימים האחרונים" ולא "אין מה לדאוג, יהיה בסדר". להוסיף מה נעשה על מנת לשמור עליהם "אנחנו במקום בטוח עכשיו", גורמי הביטחון פועלים" וכד'.

🎲 מייצרים הסחת דעת בריאה– ליזום פעילות אקטיבית ומהנה שנעשית במשותף כמו משחק, מוזיקה, הכנת ארוחה . זה לא הזמן לנתח איתם את "המצב".

📻 מונעים חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל – לשים לב לשיחות מדאיגות בין מבוגרים, לשמועות ומידע לא בדוק, ובמיוחד מנסים למנוע חשיפה מיותרת לחדשות.

😪 נותנים לגיטימציה לרגשות לא נעימים – מותר לפחד, לבכות, לרעוד, להקיא. כל אלה תגובות גופניות טבעיות במצבי לחץ. זו הדרך של הגוף להרגיע את עצמו. אל תיבהלו מזה ואל תמנעו מהם לבטא את עצמם דרך הגוף, הרגש או במילים.

📕 חוזרים לשגרה עם סיפור שלם - חשוב ליצור רצף בסיפור ולהדגיש שהאירוע נגמר: "הבוקר התחיל בצבע אדום, נכנסנו למיגוניות המשכנו לבית הספר ועכשיו אנחנו בבית מוגנים וממשיכים בשגרת היום.

❗ לסיום חשוב שתזכרו: אתם המקור לביטחון של ילדכם!

הילדים, בכל גיל, מתבוננים עליכם, המבוגרים ותגובותיכם משמשות כ"משקפיים" דרכם הם מבינים את ה"מצב". שימו לב לתגובותיכם ובמידת הצורך פנו לסיוע.